פחות זורקים, יותר חוסכים: מדריך מעשי להפחתת בזבוז מזון במטבח הביתי

חסה שנבלה בתחתית המקרר, חצי כיכר לחם שהתעבשה, יוגורט שפג תוקפו ושאריות ארוחה ששכחנו בקופסה. כמעט בכל בית בישראל נזרק מדי שבוע מזון שנקנה בכסף מלא ולא נאכל. בזבוז מזון הוא לא רק בעיה כלכלית של משק הבית, אלא גם בעיה סביבתית: ייצור, הובלה וקירור של מזון שלא נאכל צורכים משאבים רבים, והמזון שמגיע לפסולת מייצר פליטות. החדשות הטובות הן שהרגלים פשוטים יכולים להפחית את הבזבוז באופן משמעותי. הנה איך מתחילים.

להבין איפה הבזבוז קורה

הצעד הראשון הוא לשים לב. במשך שבוע אחד, רשמו כל מה שנזרק מהמטבח: מה זה היה, כמה ולמה. רוב המשפחות מגלות דפוסים ברורים. אצל חלק אלה ירקות ועשבי תיבול שמתקלקלים מהר, אצל אחרים לחם, מוצרי חלב או שאריות של ארוחות ערב שבושלו בכמות גדולה מדי.

ההבנה של הדפוס היא המפתח לפתרון. אם הירקות נזרקים, אולי קונים יותר מדי או מאחסנים לא נכון. אם השאריות נזרקות, אולי מבשלים יותר מדי או שאין תוכנית להשתמש בהן. במקום לנסות לשנות הכול בבת אחת, כדאי להתמקד בשניים או שלושה מקורות הבזבוז הגדולים ביותר.

לקנות חכם יותר

חלק גדול מהבזבוז מתחיל בסופר. קנייה בלי רשימה, מבצעים של קנה שניים וקבל שלישי וקניות כשרעבים מובילים לקניית כמויות שלא באמת נחוצות. לפני כל קנייה כדאי לבדוק מה יש במקרר ובמזווה, לתכנן את הארוחות לשבוע הקרוב ולכתוב רשימה מדויקת.

מבצעים שווים רק אם באמת תשתמשו במוצר. שלושה קילו עגבניות במחיר מוזל אינם חיסכון אם קילו וחצי מהם יגיעו לפח. עדיף לקנות ירקות ופירות טריים בכמויות קטנות יותר, ולעיתים קרובות יותר, במיוחד מוצרים רגישים כמו עלים, פירות יער ועשבי תיבול.

אחסון נכון מאריך חיים

הרבה מזון מתקלקל לפני הזמן פשוט כי הוא מאוחסן לא נכון. עשבי תיבול נשמרים זמן רב יותר כשהם עטופים במגבת נייר לחה בתוך קופסה סגורה, או כשהגבעולים עומדים בכוס מים. ירקות עלים אוהבים לחות מתונה וקופסה אטומה. עגבניות, בננות ואבוקדו שעוד לא הבשילו עדיף להשאיר מחוץ למקרר.

כדאי גם לשים לב לפירות שמשחררים גז אתילן, כמו תפוחים ובננות, שמזרז הבשלה של פירות וירקות אחרים. כדאי לאחסן אותם בנפרד. לחם נשמר טוב יותר במקפיא מאשר במקרר: אפשר לפרוס, להקפיא ולהוציא פרוסות לפי הצורך ישר לטוסטר.

• סדרו את המקרר כך שהמוצרים הישנים יהיו בחזית
• שמרו שאריות בקופסאות שקופות כדי לראות מה יש
• סמנו על כל קופסה את תאריך הבישול
• הקדישו מדף אחד במקרר למוצרים שצריך לאכול קודם

להבין את תאריכי התפוגה

אחת הסיבות הנפוצות לזריקת מזון היא בלבול סביב תאריכים. על מוצרים רבים מופיע תאריך שמסמן עד מתי המוצר בטוח לאכילה, ועל אחרים מופיע תאריך שמסמן עד מתי האיכות מיטבית. במוצרים רגישים כמו בשר, עוף, דגים ומוצרי חלב טריים, חשוב מאוד לכבד את תאריך התפוגה ולא לאכול אחריו.

לעומת זאת, במוצרים יבשים כמו אורז, פסטה, קטניות יבשות ושימורים, התאריך מתייחס לרוב לאיכות, והמוצר עשוי להיות תקין גם זמן מה אחריו אם נשמר כראוי והאריזה שלמה. בכל מקרה של ספק, ריח חריג, עובש, אריזה נפוחה או שינוי במרקם הם סימנים ברורים לזרוק. בטיחות מזון קודמת לחיסכון.

שאריות הן חומר גלם

במקום לראות בשאריות בעיה, אפשר לראות בהן חומר גלם לארוחה הבאה. אורז שנשאר מהערב הופך לאורז מוקפץ עם ירקות וביצה. ירקות שמתחילים לנבול מתאימים מאוד למרק, לשקשוקה או לפשטידה. לחם מתייבש הופך לפירורי לחם, לקרוטונים או לפודינג לחם. פירות בשלים מדי מצוינים לשייק, לעוגה או לריבה מהירה.

כדאי לקבוע ערב שאריות קבוע פעם בשבוע, שבו מרכיבים ארוחה ממה שנשאר במקרר. זה חוסך בישול, חוסך קניות ומלמד את כל המשפחה לחשוב על מזון אחרת.

המקפיא כחבר הכי טוב

המקפיא הוא אחד הכלים החזקים ביותר במלחמה בבזבוז. כמעט כל מזון מבושל יכול לקפוא: מרקים, תבשילים, רטבים, קציצות ומאפים. גם מזון טרי שעומד להתקלקל אפשר להציל: בננות בשלות לשייקים, עשבי תיבול קצוצים בשמן זית בתבנית קוביות קרח, ירקות חתוכים לבישול ופירות לקומפוט.

כדי שהמקפיא לא יהפוך לבית קברות של קופסאות לא מזוהות, חשוב לסמן כל קופסה בתוכן ובתאריך, ולשמור רשימה פשוטה של מה שיש בו. אחת לחודש כדאי לעבור על המקפיא ולתכנן ארוחות שישתמשו במה שנמצא שם הכי הרבה זמן.

לבשל בכמות הנכונה

משפחות רבות מבשלות יותר מדי מתוך הרגל או חשש שלא יהיה מספיק. כדאי לשים לב כמה באמת נאכל בכל ארוחה ולהתאים את הכמויות. אם מבשלים כמות גדולה בכוונה, מתכננים מראש מה יקרה עם העודף: ארוחה נוספת באמצע השבוע או הקפאה מיידית.

גם ההגשה משנה. כשמגישים מנות קטנות יותר ומאפשרים לקחת תוספת, פחות אוכל נשאר בצלחות ונזרק. ילדים במיוחד נוטים לקחת יותר ממה שהם אוכלים, ולכן כדאי להתחיל במנה קטנה.

מה שבכל זאת נזרק

גם במטבח הכי מסודר יהיו קליפות, גרעינים ושאריות שאי אפשר לאכול. מי שיש לו גינה או מרפסת יכול להפוך אותם לקומפוסט, ובערים רבות קיימים פחים ייעודיים לפסולת אורגנית או מתקני קומפוסט קהילתיים. כך גם מה שלא נאכל חוזר לאדמה במקום להגיע להטמנה.

הפחתת בזבוז מזון היא תהליך הדרגתי של שינוי הרגלים. כל ירק שהוצל, כל שארית שהפכה לארוחה וכל קנייה מתוכננת חוסכים כסף ותורמים לסביבה. אחרי כמה שבועות של תשומת לב, רוב המשפחות מגלות שהפח מתמלא לאט יותר והחשבון בסופר קטן יותר, ושזה בכלל לא היה כל כך קשה.